סניף בני עקיבא רבבה

פרשת משפטים יוצאת דופן, בכך שהיא נפתחת בו' החיבור. כך מתחברות המצוות הרבות שבפרשה זו, לנושא האחרון בפרשת השבוע שעבר – שאומר שכאשר בונים את המזבח לעבודת ה', הגישה אליו צריכה להיות בכבשׁ - במעלה משופע - ולא במדרגות.

​

מה ההבדל בין מדרגות לבין כבשׁ? מדרגות מסמלות מידה קבועה מראש שבה יכול האדם לעלות בכל תנועה שלו קדימה. אבל במציאות, כל אחד מתקדם בקצב האישי שלו, בסדרה של צעדים קטנים מאוד. הרעיון הזה מוצג בכבש המשופע.

לפעמים, נעצרת הצמיחה של האדם, עקב תחושה שזה 'יותר מדי גדול עליי'. אם המטרה יותר מדי נשגבת, בטוח שניפול ונתייאש.

אבל, התפיסה היהודית שונה. בחלומו המפורסם של יעקב, הוא רואה חזיון של סולם המגיע לשמים. צמיחה רוחנית, כמו טיפוס על סולם, חייבת להיעשות צעד אחד בכל פעם.

​

מספרים על רבי ישראל מסלנט, שהחליט להחזיר עיר שלמה אל שמירת התורה. הוא מסר שיעור בכל שבוע בבית הכנסת ופתח אותו במילים: "אם אתם חייבים לעבוד בשבת, לפחות השתדלו לחלל אותה מעט ככל האפשר" (בז'אנר שלנו, הוא היה אומר ללכת ברגל לעבודה במקום לנסוע אליה, או להפעיל את הטלוויזיה בשעון שבת). השיטה היא, צעד קטן אחד בכל פעם. בגישה זו, במשך כמה שנים, הצליח רבי ישראל להוביל את הקהילה לשמירת שבת.

המקובלים אומרים שצמיחה רוחנית היא למעשה "שני צעדים קדימה וצעד אחד לאחור". הנסיגות הן בלתי נמנעות. מה שחשוב הוא, שנמשיך להתקדם בכיוון הנכון... במעלה הכבש.